<h1>ראבי"ה סימן ר"ח</h1>
<h2>דף נ.</h2>
ורב אלפסי, ורבינו יב"א פסקו כרב אסי דאמר (ד)אף על פי שלא קישר ושלא חישב, דרב אשי סייעיה מדתנן הקש שעל המטה וכו'. ומורי אבי פסק כרבן שמעון בן גמליאל, דרבי חנינא רביה דר' יוחנן קאי כוותיה. ולעיל [מ"ט ע"ב] אמרינן נסרים של בעל הבית מטלטלין אותן של אומן אין מטלטלין אותן ואם חישב עליהם לתת פת לאורחים בין כך ובין כך מטלטלין אותן. ותו בפרק כל הכלים [קכ"ה ע"ב] מהדרינן לאוקמי (מתניתין) כרבן שמעון בן גמליאל [מתניתין דזמורה] שהיא קשורה בטפיח. ובפרק בתרא דעירובין [ק"ב ע"א] מוכח נמי הכי.
